יש עדיין לא מעט חורים בסיפורי ההתרעות ממצרים ומהאמירויות לצמרת הישראלית ולנתניהו טרום 7 באוקטובר. ככל שמתרבים הפרטים, נראה שדווקא האזהרה המצרית, שניתנה בימי שיא ההפגנות של חמאס על הגדר בסוף ספטמבר, עשויה להיות חלק ממאמץ

יש עדיין לא מעט חורים בסיפורי ההתרעות ממצרים ומהאמירויות לצמרת הישראלית ולנתניהו טרום 7 באוקטובר. ככל שמתרבים הפרטים, נראה שדווקא האזהרה המצרית, שניתנה בימי שיא ההפגנות של חמאס על הגדר בסוף ספטמבר, עשויה להיות חלק ממאמץ ההונאה של חמאס: מצרים התריעה בפני ישראל על ״רעידת אדמה״ כדי לדחוף את ישראל להקל כלכלית על הרצועה, להגדיל את מכסת הפועלים, ולאפשר הכנסת יותר כסף קטארי. למרבה הטרגדיה, נראה שישראל דווקא נשמעה לאזהרה המצרית - כי זה בדיוק מה שהיא עשתה כדי להרגיע את ההפגנות והמהומות בגבול, וסברה שבכך קנתה את השקט ובלמה את ״רעידת האדמה״ שעמדה בפתח. הביקור של ראש המודיעין המצרי, עבאס כאמל, שתואר בתחקיר המגזין ״אטלנטיק״ הוא עוד מרכיב בשורה של אירועים שהצמרת הישראלית - המדינית והביטחונית - פספסו לחלוטין, פירשו לא נכון ושגו קשות בהבנת המציאות. אבל התחקיר ב״אטלנטיק״ בסוף השבוע מזכיר סצנה מדהימה, מלפני 3 שנים ויום בדיוק - שבה נתניהו עומד בטקס האזכרה הממלכתי למלחמת יום הכיפורים, 50 שנה אחרי המלחמה, ומכריז כי לקחי המלחמה ההיא נלמדו - ״איננו מזלזלים באף איום״. חזרתי לנאום הנשכח ההוא של נתניהו בהר הרצל, ב-26 בספטמבר 2023. זה נאום מדהים כי הוא מגלם בתוכו כל כך הרבה אלמנטים מהמחדל המדיני בימים שקדמו ל-7 באוקטובר, והוא נישא ע״י נתניהו ממש בימים שבהם חמאס שלח את אנשיו להתפרע על הגדר בעזה כחלק ממאמץ ההונאה הרחב שלו נגד ישראל. בקהל ישבו והאזינו כל ראשי הצמרת הביטחונית - שר הביטחון גלנט, הרמטכ״ל הלוי, ראש השב״כ בר וראש המוסד ברנע. ״אני בטוח שגם כיום, אם תיכפה עלינו מערכה, המשותף בינינו יגבר על המפריד. כי ברגעי מבחן - כולנו יודעים שיש לנו עם אחד, מדינה אחת, צבא אחד״ - אמר נתניהו, כשהוא מכוון באופן ברור לקרע בעם ובמערך המילואים בימי החקיקה המשפטית. נתניהו הכיר את האזהרות על אויבינו שמזהים בכך הזדמנות - וניסה אולי גם לשגר מסר לאותם אויבים, שלא ינסו אותנו. מהדברים שלו משתמעת באופן ברור העובדה שהוא הכיר והיה מודע לאזהרות, לפיהן האויבים מזהים את הקרע בעם כהזדמנות. ואז מתאר נתניהו מפגש שלו מהחודש שעבר (אוגוסט 2023) עם לוחמי הנח״ל ברמת הגולן, והשווה ביניהם לבין גיבורי 1973. אלה יהיו אותם לוחמי נח״ל שיתפסו קו חודש מאוחר יותר בגבול עזה, ויילחמו בגבורה בכרם שלום ובסופה. ״המפגש הזה עורר בי הרבה רגשות״, תיאר נתניהו, ״חשבתי שם על החשיבות של חבלי מולדת המשמשים כשטחי חיץ חיוניים מפני התקפות אויב. חשבתי על האיומים שנשקפים לנו מהצד השני של הגבול וממדינות עוינות המאיימות עלינו בהשמדה״. אי אפשר שלא לשאול - אם חשב נתניהו כבר טרום 7 באוקטובר על החשיבות של שטחי חיץ מפני אויבים שמאיימים בהשמדה - מדוע לא יישם? מדוע לא פעל להקים רצועות ביטחון בעזה, בלבנון? הוא מתאר את החשיבות של אזור חיץ במפורש ב-26 בספטמבר, ובאותו ערב בדיוק שבו אמר נתניהו את הדברים - התחדשו הפגנות הגדר על גבול הרצועה, ובגלל שלא היה שום אזור חיץ, הצליחו המפגינים להגיע עד גדר הגבול, להניח עליה מטענים, לפוצץ אותה, כנראה כחלק מהניסויים של חמאס לבחון את עמידות הגדר בישורת האחרונה של ההכנות למתקפה. ואז אמר ראש הממשלה את המשפט המדהים ביותר בנאום, משפט שטעון תודעה היסטורית עמוקה: ״כלקח מרכזי ממלחמת יום הכיפורים - איננו מזלזלים באף איום״. בהמשך אמר נתניהו: ״הלקח שאנחנו נושאים ממלחמת יום הכיפורים תמיד עומד לנגד עינינו, תמיד עומד לנגד עיניי: אל לנו להקל ראש באיומים שניצבים לפנינו - הקם להורגך, הקם להשמידך, השכם לסכלו״. המשפטים האלה נאמרו בימים שבהם הזלזול באויב היה בשיאו, וישראל נמנעה בכל מחיר מהסלמה. 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של הנוח׳בה בדרום, 4 גדודים מול אוגדת הקומנדו של רדוואן בצפון, כשישראל - וגם נתניהו - מתבשמים מ״השנתיים השקטות ביותר בגבול עזה״, ומכך שחמאס לא יורה, ונמנעים מפעולות יזומות מול חמאס בעזה ומול חזבאללה בלבנון. הדבר המדהים מכל הוא, שנתניהו מטיף בנאום לכך שאין לזלזל באף איום, אבל שני משפטים לאחר מכן - מתרברב בכך ש״מאז מלחמת יום הכיפורים אנחנו מטפחים עוצמה בלי הרף, בזכות העוצמה אנחנו מרתיעים את אויבינו״. ההרתעה הזו קרסה כעבור 10 ימים, והתברר עד כמה האמירות על עוצמה, הרתעה, לקחי יום הכיפורים ו״הקם להרגך השכם לסכלו״ - היו מילים ריקות.