3. הגנה במקום הכרעה – כפי שצוין בתידרוך דובר צה"ל ביחס לגדרות, למכשולים החדשים ולאמצעי ההגנה ביישובים, 'רגל ההגנה' המשיכה להתנפח בשלש השנים האחרונות ומושג 'ההכרעה' לא חזר ללקסיקון הצבאי ולהכשרות הקצונה בצה"ל. העובדה שמאז

3. הגנה במקום הכרעה – כפי שצוין בתידרוך דובר צה"ל ביחס לגדרות, למכשולים החדשים ולאמצעי ההגנה ביישובים, 'רגל ההגנה' המשיכה להתנפח בשלש השנים האחרונות ומושג 'ההכרעה' לא חזר ללקסיקון הצבאי ולהכשרות הקצונה בצה"ל. העובדה שמאז ה-7.10 ועד היום לא הוגשה לקבינט המדיני-ביטחוני ולו תכנית הכרעה אחת לגבי אחת החזיתות, היא עדות קשה לסירוס מושגי המלחמה ותכליתה שטרם תוקנו. 4. צבא היבשה – ישראל חייבת להיערך למלחמה. לא לסבב ולא למבצע. זו היתה צריכה להיות המסקנה המרכזית שלש שנים אחרי ההתמודדות הלא פשוטה עם פלישת כח צבאי קטן. מול הכוחות הצבאיים שמהווים איום סביבנו, אסכולת ה'צבא הקטן' מבית מדרשם של הרמטכלים אהוד ברק וגדי אייזנקוט עדיין בתוקף. השקעות עתק מוקצות לחיל האויר ולחיל המודיעין אבל צבא היבשה מוזנח מכל הבחינות – ציוד, אימונים, הכשרות הקצונה ועוד – ולא ערוך לאיומים האמיתיים שבפנינו. ומה שצריך להטריד יותר מהכל, זו העובדה שתהליך הפקת הלקחים בצה"ל לא נגע בבעיות היסוד וממילא לא הוביל לתיקוני העומק שכ"כ חיוניים לביטחוננו ולעתידנו.