גרירת הרגליים של הממשלה ומשרד האוצר בכל מה שקשור לתהליכי הרכש עבור צה״ל ומשרד הביטחון מקבלים פתאום גוון אחר. יש לחץ. למה? כי טראמפ חתך את הסיוע הביטחוני האמריקאי הישראלי הרבה לפני הזמן המתוכנן. עכשיו נשאלות שתי שאלות: ה

גרירת הרגליים של הממשלה ומשרד האוצר בכל מה שקשור לתהליכי הרכש עבור צה״ל ומשרד הביטחון מקבלים פתאום גוון אחר. יש לחץ. למה? כי טראמפ חתך את הסיוע הביטחוני האמריקאי הישראלי הרבה לפני הזמן המתוכנן. עכשיו נשאלות שתי שאלות: האם זו רק ההתחלה וצפויות החלטות נוספות? ומה יהיה בזמן שנותר עד לכניסת ההחלטה לתוקף . האם משרדי הממשלה/ הממשלה יצליחו לקדם עסקאות רכש אסטרטגיות עבור צה״ל? ככלל. אני חושב שזה המטכ״ל שהכי פחות עסוק בבניין כוח. הכי פחות באסטרטגיה. כשהרמטכ״ל פחות עוסק בזה (אני מתכוון לתהליכים עם משמעות, סמכות, אחריות, גבולות גזרה, תקנים, משאבים ותקציב צבוע לתר״ש ולא אמרות כנף...) אז השאר נראה בהתאם. יש לי הרבה מה לכתוב על תהליכי בניין הכוח. לא הכול אמור ליפול על משרד האוצר והבירוקרטיה של הממשלה הנוכחית (ולאן העבירה תקציבים.....)