אני רואה שדרור שלום נזכר, רגע לפני הבחירות, שבעצם היה ניתן להציל עוד עשרות חט…

אני רואה שדרור שלום נזכר, רגע לפני הבחירות, שבעצם היה ניתן להציל עוד עשרות חטופים חיים. עיתוי מעניין - נסתרות דרכי הזיכרון האנושי. אני למשל, נזכרתי בזה: עמוק בתוך תקופת הבחירות, שר הביטחון גנץ וראש הממשלה לפיד החליטו למנות רמטכ"ל בכל מחיר, כדי לעצב את המציאות הביטחונית שנים קדימה גם אם גוש השמאל יפסיד בבחירות. הבעיה הייתה שהמצב החוקי-משפטי לא מאפשר זאת בעיתוי כזה, ללא צורך ביטחוני חריג. גנץ פנה ליועמ"שית, שהציעה פתרון מפוקפק - בממשלה ההיא בהרב מיארה הייתה "יועצת מאפשרת", כהגדרתה: תביא לי, היא אמרה לו, סקירה מקצועית של גורם ביטחוני רשמי ובכיר, שמדברת על מצב ביטחוני חריג, ואאשר את המינוי. אך גם כאן הייתה בעיה: באותו זמן לא היה שום מצב או צורך ביטחוני חריג. אולי זו הסיבה שאמ"ן, הגוף שאמור לספק סקירה כזו, לא סיפק אותה. בצר לו, פנה גנץ לבכיר ביטחוני אחר: דרור שלום, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, שהסכים לשחק את המשחק. הסקירה הדרמטית נכתבה, היועמ"שית אישרה, ומינויו של הרצי הלוי לרמטכ"ל אושר בממשלה תשעה ימים לפני הבחירות - אירוע חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל. ייתכן שגם ברגע הזה נגזר גורלם של קורבנות הטבח: נתניהו רצה את המועמד השני לתפקיד הרמטכ"ל, מזכירו הצבאי לשעבר, אייל זמיר. בסבירות גבוהה (אף שיש להימנע מלקבוע מסמרות במקרים היפותטיים) זמיר היה מעיר את נתניהו בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר, בגלל יחסי הקרבה והאמון ביניהם. במקום זאת, נכפה עליו בתרגיל משפטי-ביטחוני מסריח - מהלך דיפ-סטייט פר-אקסלנס - רמטכ"ל לעומתי שהזדהה עם המחאה נגדו ונגד הממשלה, וראה ברה"מ גורם מסוכן שאין לשתפו במידע רגיש. השאר - היסטוריה מדממת. האם זה אומר שדרור שלום הוא האחראי להירצחם של כ-1,200 ישראלים ולחטיפתם של כ-250 איש? ממש לא. היו מספיק נקודות כשל רבות ונוספות לאורך הדרך, שלו כל אחת מהן לא הייתה מתרחשת, ייתכן שהטבח היה נמנע. לצערנו, המחדל מספיק גדול כדי שיהיו לו אבות רבים - מצמרת הדרג המדיני בכל הממשלות שכיהנו בשנים האחרונות, דרך צמרת צה"ל, שב"כ, ועד לקצינים באוגדת עזה וכמובן מחוללי סרטן הסרבנות. אבל עשו לנו טובה: רגע לפני הבחירות, תפסיקו כבר עם הספינים, ובעיקר - תפסיקו לזלזל באינטליגנציה של הציבור.

פוסטים קשורים