עוד לא צפיתי בסרט ״נזק אגבי״, שמציג עדויות המאשימות את כוחותינו ב- ״הרג מכוון בעזה״, אז אנשום קצת לפני שאביע את דעתי, אבל תפסו אותי הדברים ״המרגשים״ של יוצר הסרט אחרי הזכיה בפרס היוקרתי בונציה: ״האמת הזו מתועדת וידועה מה

עוד לא צפיתי בסרט ״נזק אגבי״, שמציג עדויות המאשימות את כוחותינו ב- ״הרג מכוון בעזה״, אז אנשום קצת לפני שאביע את דעתי, אבל תפסו אותי הדברים ״המרגשים״ של יוצר הסרט אחרי הזכיה בפרס היוקרתי בונציה: ״האמת הזו מתועדת וידועה מהיום הראשון, בזכות עיתונאים פלסטינים״, אמר. צודק. רק דבר אחד הוא שכח להזכיר - את האמת (זה פחות נוח שם על הבמה, עם קהל שונא ישראל): חלק גדול מהעיתונאים הפלסטינים שתיעדו את ״האמת״, היו מחבלי חמאס שכמה מהם השתתפו בטבח. זאת לא טענה ישראלית, אלא מסמכים רשמיים של חמאס והודעות פומביות של ארגון הטרור ברצועה אחרי שחוסלו. הנה תזכורת לאמת, כולל תמונות: חסן אצליח, ״עיתונאי״ פרילנס שעבד בין היתר עם AP ותיעד מתוך ישראל ב־7 באוקטובר. היה פעילי בחטיבת חאן יונס של חמאס. חוסל איסמעיל אל־ע’ול, ״כתב אל-ג’זירה״, היה פעיל בזרוע הצבאית של חמאס, פעיל נוח’בה שהשתתף ב־7 באוקטובר. חוסל. חסאם שבאת, ״כתב אל-ג’זירה״, היה צלף בגדוד בית חאנון של חמאס. חוסל. מוחמד ושאח, עיתונאי באל-ג’זירה״, היה בכיר במערך הנ”ט של חמאס ובהמשך עבר למחקר ופיתוח של נשק אווירי. חוסל אנס א־שריף, ״בכיר כתבי אל ג׳זירה״ ברצועה, היה ראש חוליה בחמאס וקידם ירי רקטי. חוסל. והרשימה עוד ארוכה. אלה לא עיתונאים, אלה רוצחים! אבל כל אחד והאמת שלו.