.

. איזנקוט הוא קלולס עד כדי כך שהוא לא מבין שהחבורה שמנהלת אותו דחפה אותו לקורלס. הוא עכשיו דולק, והוא מחר יהיה מפוחם. הוא חושב שהוא מזניק את הקריירה הפוליטית שלו, הם שורפים אותו, לצורך השגת יעד שהם רואים בו תכנית חרום לבלימת הדמוקרטיה, לפני שהרוב הההולך וגדל דוחק אותם מבמת ההיסטוריה. הם שורפים אותו בניסיון להרכיב ממשלה בלי לגיטימציה בשביל לקבל שנה אחת בשלטון - ולשנות את ישראל לשנים קדימה, כך שרצון הרוב לא יוכל לבוא לידי ביטוי. כי הרי רוב הם יודעים שהם לעולם כבר לא יהיהו. הדמוקרטיה היא לכן הבעיה שלהם. אם הם יצליחו לקבל שילטון ולו לכמה חודשים הם ייעשו שינויי עומק בעזרת המפלגות הערביות שיוכל לנטרל את הרוב, כלומר את הדמוקרטיה, לשנים (ימנו שופטים, יחסלו את תקשורת הימין, ישסו את הפרקליטות הפוליטית בפוליטיקאים של הימין, יעיפו את גופמן וזיני וימנו קומיסרים נוסח רונן בר, יחוקקו את חוק הנאשם, יכפו צנזורה על הרשתות ועוד). הם יודעים שהציבור יכעס שכל זה נעשה על קולות הערבים תומכי הטרור, או בעזרת פטור מגיוס לחרדים, או שניהם גם יחד. אבל הוא יכעס על איזנקוט, שהקריירה שלו תיגמר. ואז הם ייפטרו ממנו ויזרימו את הכסף שלהם לטוסטר הבא. הקופים הקודמים, לפיד וגנץ, גם הם עפו אחרי שהפסיקו להועיל. איזנקוט לא יהיה שונה. והוא עדיין לא קולט. הוא ממשיך לדקלם את הטקסטים הקיצוניים שהם מכתיבים לו, במקום להושיט יד לקואליציה ציונית רחבה, והוא מנהל מגעים עם חרדים וערבים, בניגוד להבטחותיו, במקום לדבר עם הליכוד. הוא פשוט לא מבין מה הם עושים לו: הם דוחפים אותו לחתום את הגולל על הקריירה של עצמו. גפרור שהראש שלו עכשיו דולק, ועוד רגע ישאר ממנו רק מקל מפוחם, זרוק בצד הדרך, ליד החורבות העשנות של המוסדות שהם מחריבים. .