רק 210 תקיפות נגד מנגנוני ביטחון הפנים של המשטר האיראני, מתוך כמעט 24 אלף מטרות שהותקפו על ידי ארה״ב וישראל במהלך השלב הראשון של המלחמה:

רק 210 תקיפות נגד מנגנוני ביטחון הפנים של המשטר האיראני, מתוך כמעט 24 אלף מטרות שהותקפו על ידי ארה״ב וישראל במהלך השלב הראשון של המלחמה: תחקיר שערכה הקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) בחן מקורות באנגלית, בפרסית ובעברית, ובהם דיווחי אזרחים, כלי תקשורת ממלכתיים באיראן והודעות רשמיות של צבאות ארה״ב וישראל. באמצעות תוכנות מיפוי לאימות מיקומי התקיפות, זיהה התחקיר רק 210 תקיפות נגד כוחות ביטחון הפנים של המשטר האיראני, מתוך כ-13,000 מטרות שהותקפו על ידי ארה״ב ו-10,800 תקיפות שביצעה ישראל במהלך השלב הראשון של המלחמה. בין 210 התקיפות שכוונו נגד מנגנוני ביטחון הפנים נכללו מתקנים של משמרות המהפכה (IRGC) ומיליציית הבסיג׳ הכפופה להם, משטרת איראן, משרד המודיעין האיראני ומרכזי תעמולה. ראש המודיעין הלאומי של ארה״ב, טולסי גאברד, הגדירה את יכולות הטילים הבליסטיים של איראן ואת חיל הים האיראני כיעדים המרכזיים של וושינגטון. הדברים תואמים את הודעת פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) מ-6 באפריל, שבה פורטו יעדים צבאיים שונים, ללא אזכור של בסיסי כוחות ביטחון הפנים של המשטר. בהתאם לכך, התקיפות האמריקניות התרכזו במחוזות המרכזיים של איראן ולאורך רצועת החוף הדרומית שלה, בעוד שהפעולות הישראליות התמקדו באזורים העירוניים יותר במערב ובצפון המדינה. כמעט מחצית מכלל התקיפות הישראליות בוצעו בטהראן בלבד. בניגוד לפיקוד המרכז האמריקני, צה״ל ציין שוב ושוב כי מנגנוני הדיכוי של המשטר האיראני נכללים בין יעדי התקיפות שלו. כמעט מחצית מהתקיפות המתועדות נגד מנגנוני הדיכוי של המשטר התרחשו בטהראן ובסביבתה. מרבית התקיפות האחרות כוונו למחוזות במערב ובצפון-מערב איראן, ייתכן בשל נגישותם הגבוהה יותר למטוסי חיל האוויר הישראלי וההיסטוריה של מחאות והתקוממויות באזורים אלה. אתרים המרוחקים יותר מישראל ספגו פחות תקיפות. בעיר משהד שבצפון-מזרח איראן, המונה כ-3.5 מיליון תושבים ושבה התרחשו כמה מההפגנות הגדולות ביותר בחודש ינואר, תועדה תקיפה אחת בלבד נגד מנגנוני הדיכוי המקומיים. טל שנהב ודוד רייבל בטלגרם