הסיפור הארוך של העוינות בין ארצות הברית לבין העם המוסלמי האיראני, וההתנגדות הנועזת של כל האיראנים כנגד אויב זה, הגיע לשלב שבו לא רק ה-13 בנובמבר, אלא כל יום ושעה, הופכים לימים של עמידה והתמודדות עם ה"שטן הגדול". כעת, המפ

הסיפור הארוך של העוינות בין ארצות הברית לבין העם המוסלמי האיראני, וההתנגדות הנועזת של כל האיראנים כנגד אויב זה, הגיע לשלב שבו לא רק ה-13 בנובמבר, אלא כל יום ושעה, הופכים לימים של עמידה והתמודדות עם ה"שטן הגדול". כעת, המפרץ הפרסי, ובמיוחד מצרי הורמוז, עדים לקריסת המיתוס של "הבלתי מנוצח" של ארצות הברית, ומגלים את החולשה והנחיתות של ממשלות הנתמכות בכוח שאינו כוח עמם, ואת הבגידה והחוסר יכולת של המעצמות הגדולות להגן על ממשלות אלו. הפעולות של איראן במצרי הורמוז, וההשמדה של בסיסים צבאיים אמריקאים במדינות האזור, למרות שהן תגובה לאגרסיה ולפשעים של ארצות הברית במלחמה המוטלת, הן בו זמנית ג'יהאד ראשוני נגד הדיכוי בקנה מידה אזורי. אם ההפרות יחזרו, הן יקבלו ממדים רחבים בהרבה. הראיה הזו לכוח, יחד עם האחדות של כל זירות החזית הטובה, והגבורה החכמה והחזקה של חזית ההתנגדות מפלסטין ועד לבנון, עיראק וימן, הם תחילתה של תקופה מזהירה ומעוררת השראה להעלאת דגל החזית הטובה ולהכנת הקרקע למערכת עולמית חדשה; כי החזית הטובה, אם היא תהיה בעלת אמון, עמידה והקרבה, לא תוכל לעמוד בפני החזית הרעה, לא משנה כמה היא חזקה ויכולתיה, ולא משנה מי עומד מאחוריה, והנסיגה וההפסד יהיו גורלה הבלתי נמנע, כפי שאמר אללה: "הרי הרע הוא נעלם".