הוקם מרכז לאומי לאבחון נוסעים.

המחדל של משרד התחבורה זועק בנקודה מרכזית אחת: הוקם מרכז לאומי לאבחון נוסעים. כל משרד רלוונטי היה צריך להסמיך עובדים מטעמו שיוכלו לגשת לנתונים ולבצע חיתוכים רלוונטיים (למשל משרד הבריאות על נוסעים נכנסים ממדינות עם מגפות או משרד התחבורה על טייסים ממדינות עוינות). המאגר סייע למשל לאיתור הישראליות שנעלמו בוינה. משרד התחבורה לא טרח מעולם להסמיך עובדים, לא הגיש אף שאילתה ואף לא טרח לשלם את חלקו במאגר. אם הוחלט שטייסים ממדינות עוינות לא נכנסים, איך תגלה אותם אם לא טרחת למלא את חלקך הבסיסי והוא להתעניין? שערורייה ממש.