הודעה מהמנהיג העליון מקרטון של המהפכה האסלאמית לרגל שבוע ההגנה המקדשת ולזכר הגיבור, מר חסן נסראללה:

הודעה מהמנהיג העליון מקרטון של המהפכה האסלאמית לרגל שבוע ההגנה המקדשת ולזכר הגיבור, מר חסן נסראללה: בחסדי אללה הרחמן והרחום, הנביא משה הבטיח לעם שלנו לצאת מהחושך לאור, ולהזכיר להם בימי אללה. הימים הראשונים של חודש מהר מזכירים לנו את ימי אללה, ואת התופעה הגדולה והמתמשכת של ההגנה האמיצה על העם האיראני במשך שמונה שנים במהלך המלחמה שהוטלה עליהם. בימים ההם, קרני השמש החמים של המהפכה האירה את אדמת איראן, והפיצה תחושה טובה של אחדות לאומית ונאמנות לבית הספר האיסלאמי המהפכני ולאידיאולוגיה שלו, בזכותו, הקרח של ההשתלטות והקולוניאליזם, הישן והחדש, החל להינמס. בימים ההם, חלק מהאיראנים זכרו את רגשות השנאה של המתיישבים לפני כעשרים שנה, ואת האירועים הקשורים ללאומיזציה של תעשיית הנפט וההפיכה האמריקאית. אחרים שמעו על כך, ורבים מהם הרגישו בבירור את המציאות של מה שההשתלטות הזרת הביאה למדינה שלנו. אבל הימים שקדמו לכך היו אפלים וקודרים, כאשר שגרירים של ממשלות יהירות העבירו פקודות והוראות למלך המדינה, שהיה, מרצונו או מרצונו, מבצע אותן עד שהמהפכה הגדולה של העם האיראני, בהנהגת האייתוללה חומייני (יהי רצונו), התרחשה, והפכה את המצב הזה על פיו. כתוצאה מהמהפכה הזו, הימים האפלים האלה הוחלפו בימים מזהירים עם הקמת הרפובליקה האיסלאמית של איראן. זה היה מחיר יקר עבור הדיכויים ששאפו לשגשוג של עושר הארץ הזו, וביצעו סוגים שונים של זוועות כלפי העם שלה במשך שנים רבות. לכן, מאז אותו זמן, הם עשו כל שביכולתם כדי להחזיר את העם המהפכני לנתיב הקודם שלהם, והמלחמה הראשונה שהוטלה עליהם הייתה אחד מהמאמצים החשובים ביותר שלהם בעשור הראשון של קיום הרפובליקה האיסלאמית. מתוך לב המלחמה הזו, שהודלקה על ידי מפלגת البعث האנטי-עממית, עם אשליה של מלחמה שתמשך רק כמה ימים ותביא לניצחון קל, המערכת האיסלאמית התרוממה כמו ציפור הפניקס, משגשגת וחזקה יותר מבעבר, בקול חזק יותר ובטיסה גבוהה יותר מבעבר; וזה המשיך להיות המאפיין המובהק של המערכת הזו באירועים עוינים מאוחרים יותר. בימים ההם, כאשר אויב העם הזה גרם למאזינים שלו לשלוט בו, והטיל צורה חדשה של קולוניאליזם, בזכות המהפכה, והעלאת דגל האיסלאם והג'יהאד בהקשר של המלחמה שהוטלה עליהם, הימים האלה הפכו לימים מפוארים, שגם לאחר 38 שנים מסיום שלהם, כאשר אנו מתבוננים בפרטי האירועים ובסיפורים האמיתיים של הניצולים, הדוגמאות מלמדות אותנו שיעורים בתפילה, אומץ, התנגדות, מוסר ואנושיות, כמו כוכבים מבריקים בהיסטוריה האפלה של המדינה שלנו. בימים ההם, שהמדינה שלנו ירשה, בתחילת הפלישות של תומכי המערכת השלטת, ידיים ריקות מהמערכת הדיכוינית, כדי להגן על עצמה מפני איומים רבים, בזכות הצדק והעזרה האלוהית, הגיעו לימים שבהם התוקפים עצמם, ולא תומכיהם, פונים להתקפות של לוחמי האיסלאם ומבקשים לוותר על המלחמה. הימים שאליהם הם רוצים להחזיר את המדינה שלנו היו ימים מלאים בפשיעה, השפלה, תלות ובושה שפגעו באיראן בעולם האיסלאמי; אבל הימים שלנו הם ימים של התקדמות, כבוד, עצמאות וסטטוס גבוה בעולם האיסלאמי, ואפילו בעולם כולו. היום, חלק מהאנשים מחשיבים אותנו ככוח העשירי הגדול בעולם. כמובן, הם מסתמכים על חישובים חילוניים; אבל החישובים האלוהיים רואים שמדינה המתייחסת לעצמה כצאצא של בית הנביא מוחמד (יהי רצונו), ורוב האוכלוסייה שלה מחזיקה בסטטוס הנשגב הזה, ולא מפחדים להוכיח את האמת, היא הכוח הראשון בעולם. בימים ההם, הים הדרומי של איראן היה מגרש משחקים לכוחות האויב, אבל היום, בגלל המכות הקשות שהם קיבלו מהלוחמים האמיצים ושומרי מצרי הורמוז, הם לא מתקדמים מעבר לים הערבי. בכל פעם שהם מסכנים את עצמם, הם פוגעים בעצמם; ויהיה בקרוב זמן לטהר את הים הערבי מהם. היו ימים שבהם הדיכויים, באמצעות פעולות פסיכולוגיות והפצת אווירה של טרור, נאלצו לעזוב את רחובות הבירה, ולבצע הפיכה על עצמאות העם הזה, ואז לשדוד את עושר המדינה הזו במשך עשרים וחמש שנים; אבל בימים האלה, במשך שבעה חודשים, בני העם שלנו קישטו את המיادונים והרחובות בכל רחבי המדינה בנוכחותם האחראית והנלהבת, כדי לחמם את לבבות החיילים של האיסלאם, ולפחד את האויב. כפי שמעל שלושים מיליון איראנים הכריזו על הקרבות שלהם, וכאשר הייתה צורך לארגן סוג של ארגון על סמך הצהרה מחודשת על נוכחותם, מספר הנוכחים עבר את חמש מאות האלפים רק במאה הראשונה. והיום, בכל רחבי איראן האיסלאמית, המקושטת בנוכחות האיראנים מקבוצות אתניות שונות, מוכרזות הכנות שונות, במיוחד הכנות צבאיות, כדי ליצור מקום שיביא להם תהילה ולבושה לאויב שלהם. היו ימים שבהם האומץ של אנשי הארץ הזו הוכר על ידי הגברים שלהם; אבל עכשיו אנחנו בעידן שבו הנשים עולות על הגברים בתחומים מסוימים של אומץ.