פורסם במקור בערוץ הטלגרם טל שנהב ודוד רייבל: מיניסטריון האמת.

פוסט ארוך של סגן הנשיא ואנס:

אחד הדברים שאנליסטי הנתונים בצוות שלנו היו אובססיביים לגביהם היה ״הרכב ציבור הבוחרים״ — כלומר, האם הרכב המצביעים דומה מספיק לזה של 2024 כדי שהרפובליקנים יוכלו לנצח.

פוסט ארוך של סגן הנשיא ואנס:

פוסט ארוך של סגן הנשיא ואנס: אחד הדברים שאנליסטי הנתונים בצוות שלנו היו אובססיביים לגביהם היה ״הרכב ציבור הבוחרים״ — כלומר, האם הרכב המצביעים דומה מספיק לזה של 2024 כדי שהרפובליקנים יוכלו לנצח. ולמרות שהסקרים הצביעו על ניצחון מוחץ של הדמוקרטים, הנתונים המשיכו לספר לנו את אותו הסיפור: בחלק מהמדינות שיעורי ההצבעה היו סבירים בלבד, במדינות אחרות הם היו פשוט מדהימים, ובאף מדינה המצב לא היה קטסטרופלי. בצוות שלנו שררה תחושה אמיתית של אופטימיות: המצביעים שלנו יוצאים להצביע. אז שאלתי את איש הנתונים החכם ביותר שאני מכיר: האם זה אומר שאנחנו עומדים להפתיע את העולם? ״לא״, הוא השיב. ״ייתכן שנצליח יותר מכפי שהסקרים חוזים. אבל הנתונים מראים שרבים ממצביעי טראמפ-ואנס מ-2024 כועסים ומתכננים להצביע לצד השני. המצביעים שלנו מגיעים לקלפיות, אבל ייתכן שהם לא יצביעו עבורנו״. ובכן, עכשיו הדברים האלה נראים נבואיים. המצביעים שלנו אכן הגיעו לקלפיות. בפלורידה, למשל, הרכב ציבור הבוחרים נטה לטובת הרפובליקנים בפער של 9 נקודות אחוז לעומת הדמוקרטים — רק כמה נקודות פחות טוב מבחינתנו מאשר ב-2024. אין ספק שהיו מקומות שבהם יכולנו להשיג שיעורי הצבעה גבוהים יותר. אבל הבעיה המרכזית לא הייתה שיעור ההצבעה. הבעיה המרכזית היא שרבים מהאנשים שהצביעו לטראמפ ולוואנס ב-2024 הצביעו לדמוקרטים ב-2026. בחודשים הקרובים יהיו הרבה מאבקים פנימיים וויכוחים על מה שקרה ומדוע. אחד הסוקרים שאני מעריך מאוד אמר לי שהמסרים הכלכליים שלנו לא היו מספיק חדים בשלבים האחרונים של הקמפיין. אני בטוח שזה נכון. אבל הסיבה האמיתית להפסד שלנו ברורה כמעט לכולם. סוקר אחר — אחד האנשים החכמים ביותר שאני מכיר בעולם הפוליטי — אמר לי אתמול שאנחנו עומדים להפסיד בפער של 13 נקודות בסקר התמיכה הכללי במפלגות לקונגרס. הייתי פסימי לקראת יום שלישי, אבל אפילו אני הייתי המום מהנתון הזה. בסקרים שלו הוא זיהה שרבים ממצביעי טראמפ ב-2024 כועסים ומתכננים להצביע לדמוקרטים. הוא שאל את אותם מצביעים שנטשו אותנו מה יגרום להם לחזור לתמוך בנו. ארבע התשובות המרכזיות, שהיוו כמעט את כל התשובות, היו: 1. לסיים את המלחמה. 2. להתמקד ביוקר המחיה ובאינפלציה. 3. לשים את אמריקה במקום הראשון. 4. לשנות את מערכת היחסים שלנו עם ישראל. המצביעים שלנו הגיעו לקלפיות. וארבע הסיבות האלה הן שגרמו לרבים מהם להצביע לדמוקרטים. כך עולה מדבריו של סוקר שחזה במדויק את תוצאות הבחירות. בזמן שרבים בילו את יום שני במתקפות על רייצ׳ל קמפוס-דאפי, משום שקראה לפתרון דיפלומטי לסכסוך, מתברר שהעצה הפוליטית שלה הייתה נכונה. (היא גם אדם נהדר.) בחודשים הקרובים יהיו ניסיונות רבים לעוות את המציאות ולגרום לאנשים לפקפק במה שקרה. צפו לשמוע פוליטיקאים רבים מהממסד טוענים שהפתרון לבעיות שלנו הוא מתן חנינה למהגרים בלתי חוקיים. אני פתוח לרעיון שעלינו לשנות את אופן האכיפה — למשל, באמצעות התמקדות רבה יותר בעסקים שמעסיקים עובדים ללא אישורי עבודה. אבל כל מי שדוחף למתן חנינה משקר לכם. הסיבה שהפסדנו היא המלחמה. הנשיא עצמו אמר זאת אמש. אם אתם רוצים לטעון שזה היה שווה את המחיר, שאובדן השליטה בסנאט לשש השנים הבאות היה מחיר שכדאי לשלם — אז תטענו זאת. תטענו שזה היה מחיר מוצדק. בין אם מסכימים ובין אם לא, זו לפחות עמדה כנה. אבל כולם יודעים למה הפסדנו. וכל דיון כן בשאלה לאן אנחנו ממשיכים מכאן חייב להתחיל בנקודה הזאת. אני עדיין אופטימי לגבי העתיד של ארצנו. לאנשים שכועסים ורוצים לומר ״אמרנו לכם״ — אתם צודקים. באמת אמרתם לנו. קחו את האנרגיה הזאת והשקיעו אותה בבחירת רפובליקנים ששותפים לתפיסת העולם שלכם. ולאנשים שפשוט כועסים על תוצאות הבחירות — יש לכם כל סיבה לכעוס. בואו ניקח את הכעס הזה ונחזור לעבוד למען הצלת המדינה שלנו. טל שנהב ודוד רייבל בטלגרם

מקור:טל שנהב ודוד רייבל: מיניסטריון האמת

פוסטים קשורים