אביעד היקר, — ביום שני האחרון של חול המועד עליתי להר הבית. המקום הגדול והקדוש שכל כך אהבת, ושכל כך רצית שנזכור עבור מה אנחנו נלחמים.

אביעד היקר, ביום שני האחרון של חול המועד עליתי להר הבית. המקום הגדול והקדוש שכל כך אהבת, ושכל כך רצית שנזכור עבור מה אנחנו נלחמים. בכל עלייה להר בשנתיים האחרונות אני מתרגש מחדש. זה לא רק השירים והריקודים, התפילות וההשתחוויות. זו ההרגשה שאנחנו בעלי הבית במדינה יהודית. זה לראות יהודים עולים בגאווה, ולהבין שהמאבק שלנו הוא גם על הזהות שלנו, על האמונה שלנו ועל המקומות הקדושים לנו. ובכל פעם כזאת אני חושב עליך. על החיבור שהיה בך בין תורה למעשה, בין ספרא לסייפא. על אבא שלומד עם ילדיו תורה בשקידה, ובאותה נשימה מתעקש לשרת שירות קרבי ולהיות נגביסט תותח. על אדם של חסד ושמחה, של טרקטורונים וממתקים, שהפך ברגע האמת ללוחם גיבור שיצא להגן על עם ישראל. זו הדרך שינקת מאבא שלך, חברי ושותפי אלי, וממשפחת ניימן כולו. זו הדרך שממשיך גם אחיך איתיאל מנכ״ל המפלגה ומועמד עוצמה יהודית לכנסת, וזו הדרך שאתה משאיר לכולנו. אביעד, אתה חסר. אבל הדרך שלך נשארה איתנו. לזכרך ולזכר כל קדושי המלחמה - נמשיך להילחם, נמשיך לבנות, נמשיך להאמין ולא נשכח לרגע עבור מה הם מסרו את חייהם. ה׳ יקום דמכם🕯️💔