תצלומי לוויין של חברת Vantor Technologies מ־7 באוקטובר 2026 מראים כי פתחי המנהרות המזרחיים נותרו חסומים בעפר. גם מחסומי העפר בדרכים המובילות לפתחי המנהרות המערביים נותרו במקומם.

עדכון תצלומי לוויין מהר המכוש: תצלומי לוויין של חברת Vantor Technologies מ־7 באוקטובר 2026 מראים כי פתחי המנהרות המזרחיים נותרו חסומים בעפר. גם מחסומי העפר בדרכים המובילות לפתחי המנהרות המערביים נותרו במקומם. הגבלת הגישה הנמשכת כבר חודשיים מחזקת את ההערכה כי המתקן אינו פעיל כעת וכי לא מתבצעות בו עבודות בנייה משמעותיות. היא גם תומכת בדיווחים הפומביים שלפיהם המתקן מכיל ציוד ו/או חומרים בעלי ערך, כגון צנטריפוגות ורכיבי צנטריפוגות. לפי דיווח של הוול סטריט ג׳ורנל מיולי 2026, המודיעין הישראלי מעריך כי אלה הועברו למתקן המנהרות בעקבות מלחמת 12 הימים. באשר לתקיפה באתר, נראה שהגישה ההגיונית ביותר היא שילוב של שיטות התקיפה שהופעלו בנתנז ובפורדו ביוני 2025 ובאתר שהיד בורוג׳רדי באביב 2026: שימוש בסדרה של פצצות חודרות בונקרים לפגיעה בנקודות תורפה בהר, כגון פירי אוורור, לצד הקרסת הכניסות והשמדת מערכות אספקה ותשתיות תמיכה אחרות מחוץ למנהרות. באמצעות תצלומי לוויין ניתן לראות בהר המכוש שני מיקומים שעשויים להיות פירי אוורור, אחד בסבירות גבוהה והשני בסבירות נמוכה יותר. עם זאת, ייתכן שממשלת ארה״ב תחליט, על סמך המידע שבידיה על אתר המנהרות, כי פצצת MOAB היא האמצעי המתאים ביותר להסבת נזק לאתר. פצצה זו אינה חודרת בונקרים, אך היא יוצרת את גל ההדף הלא־גרעיני העוצמתי ביותר. לפי דיווח של CNN, האפשרות הזאת נשקלת. לאיראן ניסיון רב בבניית מנהרות צבאיות, והיא נוהגת לשלב בקרבת הכניסות מלכודות הדף שנועדו למנוע מגלי ההדף להתפשט אל תוך המתקן. עם זאת, אמצעים אלה נועדו להגן מפני גלי הדף קטנים בהרבה מזה העצום שיוצרת פצצת MOAB. תקיפה כזאת עשויה להביא את הר המכוש למצב שבו נמצאים נתנז ואספהאן כבר יותר משנה: סגירה כפויה הנתונה למעקב, לצד היעדר מידע על היקף הנזק בתוך המתקנים. טל שנהב ודוד רייבל בטלגרם t.me/truthdavidtal