אתמול פרסם עמיתי אריאל כהנא תמונה של שלט כניסה למוצב של החטיבה החרדית ״חשמונאים״ - מוצב מגדרי - הכניסה לבנים בלבד. עד כאן אני חושב שזה כורח המציאות, ואי אפשר להיות נאיביים ולחשוב שאפשר לגייס חרדים בלי לאפשר להם תנאים מחמ

אתמול פרסם עמיתי אריאל כהנא תמונה של שלט כניסה למוצב של החטיבה החרדית ״חשמונאים״ - מוצב מגדרי - הכניסה לבנים בלבד. עד כאן אני חושב שזה כורח המציאות, ואי אפשר להיות נאיביים ולחשוב שאפשר לגייס חרדים בלי לאפשר להם תנאים מחמירים, גם במחיר של כאב בטן על מוצב ״ללא כניסה לבנות״. אבל הבעיה שלי היא עם המילים מהתורה שבחרו בחטיבת החשמונאים להציב בכניסה למוצב, והן כבר לחלוטין לא הכרחיות - ״והיה מחנך קדוש״. יודע כל מי שקרא את פרשת כי תצא בספר דברים, כי הפסוק הזה מדבר על דיני קדושת המחנה - ובמילים ״והיה מחנך קדוש״, מצווה התורה על הלוחם היהודי לעשות את צרכיו מחוץ למחנה, כדי שהמחנה יישאר טהור ולא יהיו בתוכו דברים טמאים. המסר שעלול להשתמע מהבחירה במילים האלה בכניסה למוצב - ברור. נשים טמאות. בלעדיהן - המחנה ״קדוש״. זו בעיה חמורה בבחירת המילים, לכל מי שמכיר את ההקשר התנ״כי, וגם למי שלא - זו בחירה שמלאה בטעם רע. אפשר להפריד מגדרית את מחנות חטיבת חשמונאים, אפשר גם להציב שלט שמבקש לכבד את רגשותיהם של הלוחמים החרדים, ואפשר לדרוש הקפדה על הכללים. אבל אין צורך לתקוע אצבע בעין, או להשפיל נשים על הדרך. העיקרון - הכרחי, הפסוק הטעון - מיותר. דברים שאמרתי הבוקר בפתיחת תכנית הבוקר שלנו