‏למה דווקא שר הביטחון?
‏למה דווקא שר הביטחון? ‏כפי שהודעתי בשבוע שעבר, בקדנציה הבאה בכוונתי לדרוש את תפקיד שר הביטחון. זאת כמובן אם אקבל מספיק תמיכה מהציבור, שתאפשר לי להיות בקואליציה הבאה ולדרוש תיקים בכירים. ‏אבל לפני זה, אני רוצה להשיב לשאלה שאני נשאל עליה לא מעט בימים האחרונים: למה דווקא שר ביטחון? ‏אז הנה, באווירה קצת יותר רגועה של חול המועד, הנה ההזדמנות להסביר קצת יותר באריכות: ‏ראשית, כפי שאתם מכירים אותי, לא באתי לפוליטיקה כדי לעשות קריירה פוליטית. לא הורדתי את ראשי כשזה היה נכון פוליטית, וקיבלתי לא מעט החלטות שאינן נכונות פוליטית - אבל נכונות מאוד ברמה הערכית, המוסרית והאידאולוגית. ‏הסיבה שלשמה באתי לפוליטיקה, היא כדי לשנות את המציאות. ואחרי 4 שנים כשר בכיר וחבר קבינט, אני מבין יותר מאי פעם, כמה חייבים לעשות שינוי יסודי בצה"ל, וכמה השינוי הזה הוא מחויב המציאות אחרי שנים של תפיסה שגויה, שהביאה אותנו לעברי פי פחת. ‏אני יודע שיש רבים שאומרים שבממשלה הבאה בכלל לא אהיה. ראיתי את הפרסום בישראל היום שמדינות באירופה קיבלו מסרים מלשכת ראש הממשלה שלא אהיה בממשלה הבאה. ראיתי גם את הצהרות איזנקוט וחבריו ששוללים את עצם החברות שלי בממשלה, שהם אומרים הליכוד וסמוטריץ' בסדר, רק בן גביר פסול בממשלה שהם מתכננים. ‏לכל אלו אזכיר, כי לפני ארבע שנים הם פקפקו ביכולת שלי להיות שר בממשלה בכלל, והשר לביטחון לאומי בפרט. אבל הדמוקרטיה חזקה מכל, והתמיכה שלכם שינתה את המציאות. ‏הגיע הזמן לשינוי תפיסת הביטחון הצבאית. להביא את רוח הלחימה ורוח הניצחון של דרגי הביניים, גם לדרגים הגבוהים. חייבים לייצר חתירה מוחלטת לניצחון, עם מוסר יהודי לא מבולבל. צבא שהניצחון וההכרעה הם תכליתו. ‏יש לנו הערכה עצומה ללוחמים ולמפקדים בשטח, זה לא מקרה שבמשך עשרות שנים צמרת הצבא מייצרת פוליטיקאים כמעט מסוג אחד בלבד - מהשמאל. וכדי לייצר שינוי עומק, חייבים אדם מחוץ למערכת - אדם שלא גדל בחממת המטכ"ל, שלא מחויב לקונספציות הישנות ולתפיסות הגנרלים. ‏ראיתי את איזנקוט וגנץ בקבינט - שני רמטכ"לים לשעבר. עמדתי מולם כמעט יחיד. הם התנגדו לכניסה לרפיח, התנגדו לכיבוש ציר פילדלפי - צינור הנשק לחמאס! התנגדו להמשך התמרון ברצועה, והתנגדו לכניסה ללבנון. כל ההישגים הגדולים במלחמה הושגו רק אחרי שהם פרשו! ‏אני לא סתם מדבר. אחרי קדנציה מלאה במשרד לביטחון לאומי, בה ביצעתי רפורמות אמיצות שלא עשו 40 שנה, הוכחתי במשטרה ובשב"ס את היכולת לבוא מבחוץ ולנפץ קונספציות. ‏כשכולם הזהירו אותי: "אל תתעסק עם המחבלים בכלא". הפכתי ב-180 מעלות את תנאי המלון של המחבלים. הרסתי בשנה וחצי 10,000 מבנים בלתי חוקיים. העליתי את שכר השוטרים וגייסתי 4,000 שוטרים חדשים, הקמתי משמר לאומי, וביצעתי רפורמות ענק בארגון. ‏מדינת ישראל נמצאת בחלון זמן היסטורי, בו אפשר וחייבים לבצע יוזמות אמיצות עבור הדור הבא שלנו, כדי שהילדים והנכדים שלנו לא ייאלצו שוב לשלם את המחירים שהדור הנוכחי שילם. ‏הגדרתי שישה יעדים מרכזיים, שהם בעיניי ליבת השינוי הנדרש: ‏ א. תכנית אסטרטגית לעידוד הגירה מרצועת עזה: משרד הביטחון בראשותי יטפל באירוע הזה כיעד הראשון. זו החובה המוסרית וההיסטורית שלנו - כדי שהילדים שלנו לא יצטרכו להילחם שוב בעזה. יש לי תכנית מעשית, מיידית, ואני הולך לממש אותה. ‏ ב. ניפוץ קונספציית ההכלה: פירוק רשות הטרור הפלסטינית מנשקה. הרשות הזו היא פצצת זמן, שמתאמנת לעשות לנו 7 באוקטובר נוסף. גם בעזה חשבו שאני טועה כשצעקתי ערב הטבח שאנחנו בקונספציה. חייבים לטפל באיום של הרשות הפלסטינית שמממנת טרור, מסיתה לטרור, ואוגרת נשק ומתאמנת לביצוע טבח. ‏ ג. שינוי הוראות הפתיחה באש: החיילים שלנו לא יהיו בשר תותחים! המצב שבו חייל מפחד לפתוח באש על מחבל שמתקרב אליו מחשש שיועמד לדין, הוא חרפה. אני מקבל פניות מחיילים בשטח שמספרים שמחבלים מתקרבים לכוחות ואוסרים עליהם לירות. כל מחבל הוא בן מוות! ‏ ד. הגדלה דרמטית של שכר חיילי הסדיר, בדגש על הלוחמים: שוויון בנטל מתחיל בהערכה ובתגמול לאלה שמסכנים את חייהם. גם קרקעות חינם לחיילים בנגב ובגליל יהיו חלק מהתגמול הזה. ‏ ה. תיקון הקוד האתי של צה"ל והוצאת הטרלול הפרוגרסיבי של אסא כשר מתוכו. הפסקת השפעת קרנות שמאל קיצוני על תכני הלימוד וההכשרה של מפקדי וחיילי צה"ל. במקום ערכים תבוסתניים של "זכויות האויב", נכניס לחיילים שלנו ערכי יהדות, ציונות ורוח לחימה וניצחון. ‏ ו. פתיחת היחידות המובחרות בצה"ל, כולל 8200, לכלל האוכלוסייה. הגיע הזמן לסיים את הסינון בשיטת חבר מביא חבר. צה"ל הוא צבא העם, וכל העם צריך לקבל בו הזדמנות שווה. ‏בעזרת השם, בכוח האמונה ובכוח הציבור - ננצח ונביא לשינוי שמדינת ישראל כל כך זקוקה לו.