.

. ממש כמו בשיר הנפלא של ליאונרד כהן, קודם נכבשה ניו יורק בידי האסלמיסטים, ועכשיו נכבשה ברלין. כהן היה מתהפך בקברו. הנה מה שצ׳אט ג׳י פי טי יכול לספר לכם על אליף ארלפ. לאליף ארלפ (Elif Eralp). היא עורכת דין ופוליטיקאית גרמנייה ממוצא טורקי, שהפכה לאחרונה לאחת הדמויות הבולטות בשמאל הגרמני. ארלפ נולדה במינכן בשנת 1981. הוריה היו סוציאליסטים ופעילי איגודים מקצועיים מטורקיה, שנמלטו מהמדינה לאחר ההפיכה הצבאית ב-1980. היא גדלה בעיקר בהמבורג, למדה שם משפטים, השלימה את שתי בחינות ההסמכה הממלכתיות למשפטים בגרמניה, ועברה לברלין בשנת 2010. לפני שנבחרה לתפקיד פוליטי, עבדה יותר מעשור כיועצת לענייני מדיניות משפטית של הסיעה הפרלמנטרית של מפלגת די לינקה (Die Linke) בבונדסטאג. היא הצטרפה למפלגה בשנת 2017, ומאז 2021 היא חברה בבית הנבחרים של ברלין. היא הייתה המועמדת המובילה של די לינקה בבחירות למדינת ברלין ב-20 בספטמבר 2026. המפלגה סיימה במקום הראשון, עם כ-25% מהקולות, עלייה משמעותית לעומת תוצאותיה הקודמות. עם זאת, הדבר אינו הופך אותה אוטומטית לראשת ממשלת ברלין: זהות ראש הממשלה תלויה בקואליציה שתוקם ובבחירה שתיערך לאחר מכן בפרלמנט. מבחינה פוליטית, הנושא המרכזי של ארלפ הוא דיור. היא תומכת ביישום משאל העם שנערך בברלין ב-2021, שקרא להעביר לבעלות ציבורית — למעשה להפקיע — נכסים של תאגידי דיור גדולים מאוד, מהלך שעשוי לכלול כ-220 אלף דירות. היא גם תומכת בפיקוח נוקשה יותר על שכר דירה ובהרחבה גדולה של מגזר הדיור הציבורי או ללא כוונת רווח. נוסף על כך היא מדגישה חלוקה מחדש של העושר, זכויות עובדים, מאבק באפליה ותוכנית כלכלית בעלת אופי אנטי-קפיטליסטי מובהק. עמדתה בעניין ישראל והסכסוך הישראלי-פלסטיני מעניינת במיוחד משום שהיא מבדילה אותה מחלק מהגורמים הקיצוניים יותר בתוך די לינקה בברלין. ארלפ אמרה שהיא תומכת בזכותה של ישראל להתקיים, ובמקביל גם בהכרה במדינה פלסטינית. היא מותחת ביקורת על פעולות ישראל בעזה, אך לפי די צייט נמנעה משימוש במונחים כמו “רצח עם” או מתקיפה של “הציונות” כשלעצמה. עם זאת, בתוך הסניף הברלינאי של די לינקה התעוררה מחלוקת משמעותית סביב נושאי אנטישמיות וישראל. בשנת 2026 ארלפ מתחה ביקורת פומבית על החלטת מפלגה שעסקה בציונות, וטענה שהיא חד-צדדית ומתעלמת מטבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אירוע שלדבריה היה שבר עמוק במיוחד עבור יהודים ברחבי העולם. במקרה נוסף, לאחר שראפר שהופיע באירוע של די לינקה ברובע נויקלן השתמש בסיסמאות ובהן “Death to the IDF” ו-“Yalla Yalla Intifada”, ארלפ גינתה קריאות לאלימות ולהרג ואמרה שהן אינן מקובלות. מבקרים, ובהם ארגונים יהודיים ופרשנים, טענו בכל זאת שהמפלגה לא טיפלה כראוי בתופעות אנטישמיות בתוך חלקים מהארגון הברלינאי שלה; ארלפ ודי לינקה דוחים את ההגדרה הרחבה של המפלגה כאנטישמית. אחת הסיבות לכך שהיא מושכת תשומת לב גם מחוץ לגרמניה היא שפרשנים השוו בינה לבין זוהראן ממדאני (Zohran Mamdani): שניהם פוליטיקאים צעירים יחסית, בני משפחות מהגרים, הפועלים בשמאל העירוני ושמים את משבר הדיור ויוקר המחיה במרכז המסר הפוליטי שלהם. זו, כמובן, השוואה עיתונאית ולא קשר או שותפות פוליטית רשמית.