יש ריחות שלעולם לא יצאו לי מהאף, קולות שלעולם לא יצאו לי מהראש, ומראות שילכו איתי כל החיים.

יש ריחות שלעולם לא יצאו לי מהאף, קולות שלעולם לא יצאו לי מהראש, ומראות שילכו איתי כל החיים. שלוש שנים עברו מאז. שלוש שנים מטורפות. איבדנו כל כך הרבה אנשים, חווינו כל כך הרבה כאב, והיו רגעים שבאמת היה קשה להבין איך קמים מכל זה. אבל קמנו. ובגדול. נלחמנו בעזה, בלבנון, באיראן, בתימן ובסוריה. והיום, לצד כל הכאב והגעגוע, אני מסתכל גם על הדרך המשמעותית שעברנו ומרגיש תקווה. את 7 באוקטובר אסור למחוק, לטשטש או לשכוח. אבל אם יש משהו שלמדתי בשלוש השנים האלה, זה שגם אם מצליחים לשבור אותנו זה לזמן קצר, ומתוך השברים עם כלביא קם ושואג. עם ישראל חי. לעולם. הלל ביטון רוזן