לא יודע מאיפה להתחיל להתייחס לריאיון של אבי גיל אתמול, שהציף בי תחושות של גועל ורחמים.

לא יודע מאיפה להתחיל להתייחס לריאיון של אבי גיל אתמול, שהציף בי תחושות של גועל ורחמים. גועל מוסרי - מכך שהאיש שהפר אמונים לציבור בתפקידים הצבאיים להם מונה והיה אחד השותפים הבכירים ביותר לכשל הנוראי שהוביל לטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה, מעיז להמשיך את המסע הפוליטי הנבזי לו הוא היה שותף לפני הטבח, עם אותם מיצגי שווא. ורחמים - עליו ועלינו שלמרות המחיר האיום ששילמנו בדם בנינו ובנותינו, אלוף בצה"ל לא מבין עד היום מהי מלחמה, מהי התרעה למלחמה, מיהו האויב ובמה נכשלנו. זיקוק של מה שקורה שנים רבות בצה"ל מדרגת תא"ל ומעלה. בסוף הריאיון דני קושמרו שואל אותו: "איך ההיסטוריה תזכור את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אבי גיל?" אבי גיל ענה: "לא יודע". הנה, אני אעזור לך אבי 👇 ח"כ עמית הלוי